השימוש בעדשות מגע לעצירת קוצר ראייה

פברואר 22nd, 2015 | No Comments

השימוש בעדשות המגע לעצירת קוצר ראייה ד"ר ניר ארדינסט1 ופרופ' יאיר מורד2

1 מחלקת עיניים, מרכז רפואי הדסה, בית החולים הדסה עין כרם

2 מחלקת עיניים, המרכז הרפואי אסף הרופא

קוצר ראייה הינו בעיה בריאותית ציבורית משמעותית שנמצא במגמה של עלייה מתמדת בשכיחותו. קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל 6 עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.

תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראיה לרבות פעילות אקומודציה מוגברת על ידי השריר הציליארי, שחרור של מדיאטורים כימיים המשפיעים על גדילת הסקלרה והרשתית וטשטוש היקפי (איור מס' 1).בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). בשנים האחרונות נבדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות, תרגילי עיניים ,משוב ביולוגי, אמצעים אופטיים ותכשירים פרמקולוגיים. תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי לא הוכיחו יעילות במחקרים. תת תיקון בקוצר ראייה מגביר את התקדמות קוצר הראייה. עדשות משקפיים בעיצוב דו-מוקדי או רב-מוקדי (ביפוקל ומולטיפוקל בהתאמה) הראו שיפור מצומצם בעצירת קוצר הראייה בילדים קצרי רואי עם אזופוריה בעלי פיגור של יכולת האקומודציה (lag of accommodation). ההשפעה לטובה הגדולה ביותר במניעת התקדמות קוצר הראייה מגיעה מתכשירים אנטי-מוסקרינים. עדשות מגע הציגו הצלחות מעורבות ומטרתו של המאמר הנוכחי היא לסקור את המחקרים שנערכו בתחום השליטה בקוצר ראייה באמצעות עדשות המגע

עדשות מגע רכות

במחקר אקראי, מבוקר שנמשך שלוש שנים בקרב 175 ילדים בגילאים 11 עד 14 שנים בדקו את ההשפעה של התקדמות קוצר הראייה בזמן הרכבת עדשות רכות למרכיבי משקפיים, במחקר לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות. מחקר נוסף ערך השוואה בין 247 מרכיבי עדשות מגע רכות לבין 237 מרכיבי משקפיים במהלך שלוש שנים. המחקר מצא כי התקדמות קוצר הראייה בקרב מרכיבי עדשות המגע הרכות הייתה 0.06D יותר מאשר מרכיבי המשקפיים לאחר שנת מעקב. בסיום שלוש שנות המחקר לא נמצא כל הבדל בהתקדמות קוצר הראייה, אורך העין וקימורי הקרנית בין מרכבי עדשות המגע ומרכיבי המשקפיים. מחקר נוסף שערך השוואה בין מרכיבי עדשות מגע רכות לעדשות מגע קשות דיווח כי יתכן שלהרכבת עדשות מגע רכות יש אפקט שלילי (מאיץ) על התקדמות קוצר הראייה (טבלה מס' 1). המחקר הראה כי קוצר ראייה בקרב ילדים שהרכיבו עדשות קשות התקדם בצורה פחות משמעותית בהשוואה לילדם שהרכיבו עדשות מגע רכות.

עדשות מגע קשות נושמות

שני מחקרים ראשוניים שבדקו את התקדמות קוצר הראייה בקרב מרכיבי העדשות הקשות הראו תוצאות מעודדות: במחקר הראשון הותאמו עדשות מגע קשות ולקבוצת ביקורת הותאמו משקפיים. קצב הגידול במספר נמוך יותר אצל מרכיבי עדשות המגע הקשות בתקופת זמן של שנה לעומת מרכיבי המשקפיים. אולם המחקר זכה לביקורת כיוון שנראה היה כי חלק מתהליך של עצירת קוצר הראייה הייתה עקב השפעה חולפת של העדשה על קמירות הקרנית שנעלמה לאחר הפסקת השימוש בה. השערה זו נתמכה גם על ידי מחקר נוסף של Walline JJ ועמיתיו בוצע על כ 100 ילדים שקיבלו עדשות קשות או רכות. נמצא כי קוצר הראייה התקדם פחות אצל מרכיבי העדשות הקשות בעיקר עקב גידול איטי יותר בקמירות הקרנית, ולא בגלל עלייה שונה בגודל אורך העין. מחקר נוסף שהתבצע על מאות ילדים מסינגפור הצביע על כך שלא נמצא כל הבדל בין מרכיבי העדשות למרכיבי המשקפיים. עדשות מגע מסוגים שונים ובפרט עדשות מגע קשות עלולים לגרום ל corneal warpage , מצב זה גורם לשינוי קימורי הקרנית כתוצאה מגורמים מכאניים ומטאבוליים. לסיכום, בניגוד לדעה שרווחה בקרב אנשי המקצוע בעבר כי עדשות מגע קשות מונעות התקדמות של קוצר ראייה, המחקרים הציגו תמונה שונה לחלוטין. תהליך השליטה בקצר הראייה לא היה כרוך בהאטה של התארכות העין, ומכאן שהרכבת עדשות מגע קשות אינו תהליך יעיל למניעת התקדמות קוצר הראייה. ההאטה בקוצר הראייה בזמן הרכבת עדשות המגע הקשות נבעה משינוי של קמירות הקרנית בזמן הרכבת עדשות המגע והשפעה זאת התפוגגה לאחר הפסקת הרכבת העדשות (טבלה מס' 2). תמיכה נוספת בנתונים אלו נצפו במחקר רב מרכזי בשם CLAMP, המחקר נערך בהיקף נבדקים נרחב לאורך 3 שנים. תוצאות המחקר לא מצאו כל יתרון של עדשות מגע קשות במניעת ההתקדמות של קוצר הראייה (טבלה מס' 8).

אורטוקרטולוגיה

אורטוקרטולוגיה שייכת למשפחה של עדשות מגע בעלי פרופיל עיצובי של גיאומטריה הפוכה והיא טכניקה בה מרכיבים עדשת מגע על העין במשך הלילה, בזמן שינה. העדשה משנה את קמירות הקרנית כך שבבוקר, לאחר הסרתה, נשארת קמירות שטוחה יותר של הקרנית המאפשרת תיקון אופטי של קוצר הראייה. בתחום העדשות לאורטוקרתולוגיה בוצעו מחקרים רבים (טבלה מס' 3) וכמו רב נערכו מספר מחקרים רב מרכזיים שרובם בוצעו בעשור האחרון (טבלה מס' 4).

דיווחים על האטת הגידול בקוצר הראייה בנבדקים שהשתמשו בעדשה זו רק בעין אחת, הביאו למחקר שבדק את השפעת הרכבת העדשות האלה אצל 35 ילדים שהושוו ל- 35 ילדים מרכיבי משקפיים. במחקר נמצא כי לאחר שנתיים של הרכבת עדשות הייתה הפחתה של 50% בקצב גידול אורך העין ובנוסף גם בעומק הלשכה הקדמית. כפועל יוצא נמצא במחקר אחר כי קצב גידול המספר היה נמוך משמעותית במרכיבי העדשות וכי אורך העין היה נמוך ב- 53% בקבוצת מרכיבי עדשות אורטו-קיי לעומת קבוצת הביקורת.

במחקר נוסף שעקב גם במהלך שנתיים נמצאו תוצאות קצת פחות מרשימות. במחקר נמצא כי בהרכבת עדשות מגע אורטו-קיי הטעות התשבורתית שהתקדמה בסיום המחקר (ערך ספריי אקוויוולנטי) הייתהD 2.59±1.66- בקבוצת הביקורת (משקפיים) ובמרכיבי עדשות אורטוקרתולוגיה: -2.55±1.86D. כמו כן, אורך העין גדל ב- 0.13 מ"מ יותר בקבוצת הביקורת בהשוואה למרכיבי עדשות אורטו-קיי.

במחקר נוסף נערכה השוואה בין 43 נבדקים שהרכיבו עדשות אוטו-קיי לבין 37 נבדקים שהרכיבו משקפיים חד-מוקדיים ונמצא כי עדשות אורטו-קיי האטו ב 52% את התקדמות אורך העין לאחר שנתיים של מעקב. מחקרים נוספים שבדקו מדגם נבדקים רחב ועקבו אחרי תקופה של שנתיים גם תמכו בנתונים אלו. מחקר נוסף שהתבצע באותה קבוצת גילאים ובתקופת מחקר קצרה יותר מצא כי עדשות אורטו-קיי האטו ב- 63% את התקדמות אורך העין.

עדשות מגע רכות דו-מוקדיות (בי פוקאליות) 

מחקרים שהציגו טיפול של משקפיים עם עדשות דו-מוקדיות ורב מוקדיות בילדים אזו-פורים עם קוצר ראייה סיפקו פתח למחקרים עם עדשות מגע באותו סגמנט. במחקר רנדומלי, כפול סמיות נבחנה מניעת התקדמות קוצר הראייה בקרב מרכיבי עדשות מגע רכות דו-מוקדיות. במחקר נבדקו שתי קצרות רואי אזופורים בגלאי 12 ונערכה השוואה למרכיבי עדשות מגע רכות חד מוקדיות במהלך שנה. השינויים בהתקדמות קוצר הראייה בקרב הילדות לא היו אחידים. בקרב הנבדקת הראשונה לא הייתה התקדמות בקוצר הראייה והיא עמדה על ערך של +0.13D ואילו בנבדקת השנייה הייתה התקדמות איטית בקוצר הראייה בערך של -0.28D בהשוואה לעדשות המגע החד-מוקדיות. התארכות אורך העין לאחר שנה בקרב מרכיבי העדשות הדו-מוקדיות עם דפוס דומה ביחס לתשבורת של הנבדקות. Aller ועמיתיו הציגו נתונים נוספים (תוספות, 6Ophthalmic and Physiological Optics 200) במחקר פרוספקטיבי שנערך במשך שנה. המחקר בדק 38 ילדים שהרכיבו עדשות מגע דו-מוקדיות בהשוואה ל- 40 ילדים שהרכיבו עדשות מגע חד-מוקדיות. במחקר נמצא כי בקבוצת הילדים שהרכיבו עדשות מגע הדו-מוקדיות התקדמות קוצר הראייה הייתה -0.22D לעומת -0.78D בקבוצת הילדים שהרכיבו עדשות מגע חד-מוקדיות. סיכומי שני מחקרים שנערכו בתחום למצוא בטבלה מס' 6.

עדשות מגע רכות רב-מוקדיות (מולטי-פוקאליות)

עד עתה, מחקר יחיד בדק את השפעת עדשות מגע רכות רב-מוקדיות על התקדמות קוצר ראייה. במחקר נבדקו 40 ילדים בגילאים 8 עד 11 שנים בעלי מרשם של -1.00 עד -6.00 (עד 1.00 אסטיגמציה) במשך שנתיים (טבלה מס' 7). המחקר בוצע על שתי קבוצות הראשונה, קבוצת ילדים שהרכיבו עדשות מגע רכות רב-מוקדיות מסוג Proclear® Multifocal וקבוצה שניה שהרכיבו עדשות מגע רכות חד-מוקדיות.

תוצאות המחקר הראו שהתקדמות קוצר הראייה בקבוצת מרכיבי עדשות הרב-מוקדיות הייתה -0.51D ואילו בקבוצת הנבדקים שהרכיבו עדשות מגע חד-מוקדיות התוצאה הייתה 1.03D- לאחר שנתיים. בהתייחס להתקדמות אורך העין התוצאות היו 0.41 מ"מ ו0.29 מ"מ אצל מרכיבי עדשות מגע חד-מוקדיות ועדשות מגע רכות רב-מוקדיות בהתאמה. תוצאות המחקר תומכים במחקרי שנערכו במודל חיות לרבות תרנגולות ומודל קופים.

עדשות מגע רכות רב-מוקדיות לשליטה בתשבורת ההיקפית

לאחרונה, מחקרים מצאו כי טשטוש היקפי ברשתית הוא גורם מוביל לעלייה באורך העין ומכאן יש חשיבות התשבורת ההיקפית בשליטה על קוצר ראייה. לאור זאת, נבדקו עדשות מגע רב מוקדיות לטיפול במניעת התקדמות קוצר הראייה.

עדשות מגע לשליטה ברפרקציה ההיקפית הן עדשות מגע רב מוקדיות למניעת התקדמות קוצר הראייה בדומה לעדשות מגע בעלות התוויה לזוקן ראייה תוך התמקדות ברפרקציה ההיקפית מסוג רוחק ראייה. נכון לעתה, ישנן שתי עדשות מגע בעיצוב זה, עדשת MiSight®של חברת CooperVision ועדשה מגע בייצור מיוחד של The Brien Holden Vision Institute (BHVI).

התיקון של קוצר הראייה נמצא במרכז העדשה ומחלק זה כוח העדשה עולה בצורה הדרגתית (בעיצוב קונצנטרי) עד היקפה כאשר התוספת למרשם של קוצר הראייה מגיעה עד ל +2.00D. Phillips ו Anstice (פוסטר, Invest Ophthalmol Vis Sci 2010;51:E2232) בדקו את עדשות המגע לשליטה ברפרקציה ההיקפית בקרב 40 ילדים בני 11 עד 14 שנים במשך שתי תקופות של עשרה חודשים. המחקר נעזר בקבוצת ביקורת של ילדים שהרכיבו עדשת מגע חד מוקדית. תוצאות המחקר הראו שעדשות אלו הצליחו להוריד את התקדמות קוצר הראייה ב 45% במהלך עשרה חודשים. עדשה בעלת מבנה דומה נבדקה גם במחקר אקראי, פרוספקטיבי במהלך שנה אצל 45 ילדים סינים בגילאים 7 עד 11 בעלי קוצר ראייה של -0.75D עד -3.50D (עם פחות מ D1.00 אסטיגמציה). בהשוואה להרכבת משקפיים. לאחר שנת מעקב תוצאות המחקר הראו כי התקדמות קוצר הראייה ואורך העין פחתו ב- 34% ו -33% בהתאמה בקבוצת הילדים שהרכיבו את עדשת המגע לשליטה ההיקפית לעומת קבוצת הילדים שהרכיבה משקפיים. עדשות אלו נבחנו בהשפעתן על תפקודי ראייה שונים ונמצא כי הייתה השפעה קלה לרעה על איכות הראייה בלבד.

היענות הרכבת עדשות מגע בילדים

מחקר אקראי, חד-סמיות שנערך בקרב 237 ילדים בגיל 8 עד 11 שנים השווה בין התפיסה העצמית בהרכבת משקפיים ועדשות מגע. במחקר נמצא כי הרכבת עדשות מגע משפרת בצורה משמעותית את המראה הפיזי, היכולת האתלטית והיכולת החברתית בהשוואה להרכבת משקפיים. הרכבת עדשות מגע אצל ילדים משפרת במעט את חדות הראייה אצל מרכיבי עדשות מגע קשות אך הרכבת עדשות מגע קשוות מלווה בדיווחים רבים של אי נוחות, סימנים, סימפטומים ונשירה. כמו כן, נמצא כי ישנה עדיפות ברורה להרכבת עדשות מגע רכות לאורך זמן.

איש המקצוע נדרש לבצע התאמה של עדשות מגע בגיל צעיר יחסית לשליטה בקוצר הראייה. מצב זה לעיתים מעורר חששות בקרב הורי הילדים בהקשר לגיל שאפשר להתחיל להרכיב עדשות מגע. הדעה הרווחת בקרב אנשי המקצוע היא שניתן להרכיב עדשות מגע בגיל בר מצווה או גיל בת מצווה, גיל 13 וגיל 12 אצל בנים ובנות בהתאמה. המחברים ממליצים להתחיל להרכיב עדשות מגע אם הילד מגלה אחריות, בגרות ויכולת טיפול נכונות ועקביות בהרכבת העדשות. מכאן, ניתן להרכיב עדשות מגע ובפרט לשליטה בקוצר ראייה בגילאים מוקדמים למדי.

סכנות וסיבוכי עדשות מגע

Wang C ועמיתיו (פורסם כתב העת פדיאטריה בשנת 2010) בדקו במחקר רחב היקף ורב מרכזי את הסיבות לפניות לחדרי המיון עקב אביזרים רפואיים בקרב האוכלוסייה הפדיאטרית בארה"ב (עד גיל 21). תוצאות המחקר חשפו כי במקום הראשון (23%) עמדו סיבוכי עדשות מגע ובמקום השני (8%) לפניות לחדי המיון דורגו מחטי מזרקים.

מרכיבי עדשות מגע חשופים לסכנות וסיבוכים רבים בעיקר המרכיבים שלא מבצעים ביקורות ושאינם מטפלים ומתנהלים כהלכה עם עדשות המגע. הסיבוכים הקשים ביותר קשורים לדלקת קרנית זיהומית. סיבוכים נוספים קשורים לסיבות מכניות וטראומטיות כגון פציעות של הקרנית (ארוזיות), corneal warpage וכדורי מוצין. סיבוכים דלקתי ואלרגיים כוללים בעיקר infiltrative keratitis (IK) וgiant papillary conjunctivitis (GPC). סיבוכים מטאבוליים כוללים קשת רחבה של סיבוכי היפוקסיה ((hypoxia לרבות צמיחת כלי דם חדשים בקרנית, מיקרו-ציסטות ובצקות בקרנית.

יש לציין כי התאמת והרכבת עדשות אורטו-קיי דורשת ניטור קפדני במיוחד בגלל אופי הרכבת העדשה . הנתונים מצביעים כי הרכבת העדשות ברובה מתבצעת בקרב פציינטים צעירים תוך שינה עם העדשות והידקקות הקרנית ואלו מהווים גורמי סיכון מוגבר לזיהומי קרנית. במחקר שנערך בסין, טייואן והונג קונג בקרב מרכיבי עדשות אורטו-קיי בגילאי 8 עד 15 התגלתה שכיחות גבוה ביותר של זיהום קרנית חיידקי ( microbial keratitis). זיהום הקרנית המוביל (כ-38%) נבע ממקור פסאודומונס אארוגינוזה ((Pseudomonas aeruginosa ואחריו זנים שונים של אקנתמבה (33%).

סיכום

עדשות מגע הציגו הצלחות מעורבות ביכולתן למנוע התקדמות של קוצר ראייה. ההצלחות של עדשות מגע למנוע התקדמות של קוצר ראייה תלויות בסוג הסגמנט ובסוג העיצוב האופטי שלהן. עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתם ניכרה בהשטחת הקרנית. עדשות מגע רכות גם אינן משפיעות על קוצר הראייה אך נתונים ראשונים מראים כי לעדשות מגע רכות בעלי עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה. אורטוקרתולוגיה הציגו ירידה בהתקדמות קוצר הראייה בקצב של -0.30D . עדשות מגע רב מוקדיות המתקנות את התשבורת ההיקפית הציגו יכולות דומות לעדשות בעלי עיצוב האורטוקרתולוגיה. עדשות אלו הן בעלי פרופיל בטיחות גבוהה ביחס לעדשות מגע אורטו-קיי ונכון לעתה הן העדיפות ביותר לשליטה בקוצר ראייה. לילדים מומלץ גם עדשות מגע רב מוקדיות חד-יומיות שעלותם גבוהה בכ 30% מעדשות חד-יומיות חד מוקדיות. תחום עדשות מגע לשליטה בקוצר ראייה בישראל אינו פורה כלל. אנשי המקצוע בישראל ביצעו פחות מ 1% התאמות אלו בשנת 2013 (מתוך סל הכל התאמות של עדשות מגע, סקר יורולנס 2013). מאידך, בצרפת בוצעו 14% התאמות של עדשות מגע לשליטה בקוצר ראייה מסך ההתאמות של עדשות מגע. העלייה בשכיחות קוצר הראייה בחברה המודרנית מציבה אתגר בפני המערכת הרפואית וראויה לטיפול . האטת קצב התקדמות קוצר הראייה היא אפשרית, ונראה כי טיפולים כאלה יוצעו לציבור הרחב בשנים הקרובות. השאלה הנותרת היא האם אכן טיפולים אלה הם יעילים מבחינת עלות-תועלת למערכת הציבורית.

המידע באתר אינו אמור להחליף ביקור או ייעוץ אצל איש המקצוע או הרופא, ייעוץ רופאי כרוך בביקור פורמלי והליך בדיקה אצל איש המקצוע . המידע נועד לשפר את ההבנה והידע בתחום קוצר ראייה. הטיפולים וההליכים המתוארים באתר אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי או להליך רפואי וכל מטרתם לספק מידע, תיאור והסברים אודות טיפולים והליכים מקובלים בתחום קוצר ראייה.
האתר מוגן בזכויות יוצרים, אין להעתיק ו/או לצטט ו/או להקריא מהאתר בכל צורה שהיא לרבות צילום, סריקה, הקרנה ואמצעים אלקטרוניים שונים ללא אישור בכתב מד"ר ניר ארדינסט ופרופ' יאיר מורד. הפרה של הנ"ל תגרור נקיטת צעדים משפטיים על הפרת הזכויות. האתר מוגן בזכויות יוצרים – כל הזכיות שמורות©

השאר תגובה

תגיות

Cyclopentolate (ציקלופנטולט) Timolol Tropicamide (טרופיקאמיד) WSPOS: האיגוד העולמי לרפואת עיניים ילדים ופזילה אטרופין אסטיגמציה ביקור וייעוץ של הרופא גנטיקה וקוצר ראייה ד"ר ניר ארדינסט דרכים לעצירת קוצר ראייה האטה של קוצר הראייה האם לילד יהיה משקפיים המרכז לעצירת קוצר ראייה התפתחות חדות הראייה אצל ילדים חדות ראייה אצל ילדים טיפול באטרופין לעצירת המספר טיפול באטרופין לעצירת המספר במשקפיים טיפול תרופתי לעצירת המרשם מחקרים על ילדים וקוצר ראייה מיופיה מניעת קוצר ראייה נזקי שמש לעין סיבוכי קוצר ראייה סיבות לקוצר ראייה עדשות מגע עדשות מגע לעצירת קוצר ראייה עדשות משקפיים עצירת המספר במשקפיים עצירת מספר משקפיים עצירת קוצר ראייה עצירת קוצר ראייה משקפיים פירנזפין פירנזפין (Pirenzepine) פעילות בחוץ ומניעת קוצר ראייה פרופ' יאיר מורד פרופ' מורד ד"ר ארדינסט צור קשר צילנדר קוצר ראייה קוצר ראייה בילדים ראייה ילד רוחק ראייה שינה באור או בחושך שכיחות קוצר ראייה תרופות

לוח מודעות